חוזים – מדריך קצר
חוזים
משרדנו מציע שירות של חיבור ובחינת חוזים : חוזי מכר , חוזי עבודה , חוזים לרכישת מקרקעין ועוד.יש לזכור כי שלב בחינת החוזה או חיבורו הינו שלב קריטי ומשמעותי בכל התקשרות שהיא. למעשה שלב המשא ומתן לכריתת החוזה הוא שלב מכריע אשר ייקבע את כל סוגי יחסי הכוחות , סדר התשלומים , התמורה , הערבויות , הגדרת ההפרות בין הצדדים , וכן הסעדים והתרופות להן זכאי כל צד בגין הפרה באם תהיה. שלב המשא ומתן לפני חיבור או החתימה על החוזה הינו מכריע לגבי ההתקשרות העתידית אל תחסכו ושמעו חוות דעת נוספת לגבי החוזה.
חוזה – מידע כללי
חיינו המודרניים רצופים בחתימה על חוזים והסכמים חדשות לבקרים באופן רצוף וללא כל הכרה בחשיבות ובמהות הדבר., אף שלעיתים אין אנו מודעים לכך, אנו כורתים למעשה, חוזים כדבר שבשגרה. למשל, כשאנו משלמים לנהג האוטובוס, כשאנו קונים בגדים /מזון , מבצעים הפעולה בנקאית,משלמים בצ'ק , שולחים מכתב בדואר ,קוראים ומסכימים להוראות לכניסה לאתר ועוד. אלו הן דוגמאות לפעולות יומיומיות, המהוות התקשרות חוזית, הנובעת ממפגש רצונות ואינטרסים,.אם כן מה הוא החוזה אשר עליו אנו חותמים בכל צומת חשובה ופחות חשובה בחיינו , ומדוע הוא מחייב ? ועד כמה?
החוזה הינו כלי משפטי, אשר נועד לתת תוקף מחייב, להסכמות הצדדים. מרגע שחתמו הצדדים, על החוזה, הם מחויבים לו באופן מוחלט למעט מקרים שונים, כאמור בחוזה עצמו ועל פי קביעת החוק. החוזה הוא למעשה, מעין מראה, המשקפת בכתב את רצון הצדדים
דיני חוזים
דיני החוזים מבוססים ביסודם על אוטונומיית הצדדים ומפגש רצונותיהם . תוכן חוזה יכול להיות כל אשר ירצו הצדדים להסכם ,ובלבד שאין תוכן החוזה בלתי מוסרי או בלתי חוקי, קרי נוגד תקנת הציבור. באם הוא כן חוזה כזה בטל, ואין לו.כל תוקף משפטי.ע"פ חוק החוזים חוזה יכול להיערך בעל פה, בכתב, בהתנהגות, או בכל דרך אחרת, אלא אם כן החוק דורש צורה מסוימת לעריכת ההסכם יש לזכור כי הסכם בעל פה הוא חוזה תקף ומחייב לכל דבר, אבל קשה להוכיחו במבחן בית משפט .ישנם מספר הסכמים אשר המחוקק מחייב כי יעשו בכתב , לדוגמא :הסכם לרכישת דירה מחייב החוק לערוך בכתב, חוזה שלא ייעשה בכתב יפסל ולא יחשב תקף.
מרכיבי החוזה הינם: הצעה + קיבול = חוזה מחייב
הצעה מורכבת משני גורמים:
גמירות דעת – כוונת אמת ליצירת יחסים משפטיים מחייבים מסוימות – מתן פרטים בסיסים ממוקדים אודות העסקה.
במידה ויש מסוימות אך אין גמירות דעת אין עסקה, וכן גם ההפך.
הקיבול גם הוא מורכב משני גורמים:
- גמירות דעת של המקבל.
- הודעה למציע על קבלת הצעתו בהתאם לדרישות ההצעה.
כל ארבעת המרכיבים חייבים להתקיים כדי שהחוזה יבשיל לחוזה מחייב.
האם חוזה חייב להיות בכתב?
כפי שהזכרתי בעבר מטרתו של החוזה היא לעגן את התחייבויותיהם המוסכמות של הצדדים זה כלפי זה. כפי שהמלצתי כדאי שחוזה יהיה בכתב, בכדי שלא יהיו מחלוקות לגבי ההסכמות וכן כדי שלא יהיה פתח להתחמקות והתכחשות של מי מהצדדים למוסכם. כאשר מועלים הדברים על הכתב ומחתמים יש פחות מקום לאי הבנות , ובמידה וישנם נוסח החוזה מוכיח את הדרוש הוכחה.
אולם, בל נשכח כי, חוזה אינו מחויב להיות בכתב (למעט חריגים,) וחוזה בעל פה הנו חוזה לכל עניין ודבר ובר אכיפה, וההתחייבויות שניתנו על פיו, אף שנאמרו בעל פה ולא נרשמו בכתב, יחייבו את הצדדים.
החיסרון הבולט והמכביד של חוזה בעל פה, נעוץ בפן הראייתי במקרה של חוזה בעל פה, על הצד התובע, מוטל נטל ההוכחה דהיינו הנטל להוכיח את ההתחייבויות הצד המפר כלפיו, ורק אם ירים את נטל ההוכחה, יקבל את פיצויי ההפרה והנזק אשר נגרם לו. יש לזכור כי המבקש יכול לנסות להוכיח את טענותיו, בין השאר בעזרת עדים ,התנהגות בפועל של הצדדים ותכתובות בין הצדדים, אך באם היה עורך חוזה בכתב ,דרכו להוכחת ההפרה הייתה קלה יותר.
יש לזכור כי החוק קובע מספר מועט של עסקאות אשר מפאת חשיבותן , אין החוק מאפשר את שיקול דעת הצדדים ומחייב באופן חד משמעי את חובת הכתב דוגמא לכך הינן : עסקת מכר מקרקעין וחוזה מתנה, המחייבות חוזה בכתב..
עקרון תום הלב בדיני חוזים
כל החוזים באשר הם בכל מערכת המשפט הישראלית כפופים לעקרון "תום הלב".עקרון זה נחשב כעקרון מנחה הן במשפט הציבורי והן במשפט הפרטי
עקרון תום הלב קובע כי על הרשות לפעול בתום לב ,בסבירות ובהגינות כלפי האזרח וכן כי על הפונה לבית המשפט העליון לפנות כשהוא "נקי כפיים [מניעים זרים לעניין העתירה] – קרי: בתום לב.
במשפט הפרטי מעוגן עיקרון תום הלב בסעיפים 12 ו 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). סעיף 12 לחוק החוזים קובע כי:
תום לב במשא-ומתן
(א) במשא-ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא-ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10,13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 2, יחולו בשינויים המחוייבים.
וסעיף 39 לחוק החוזים קובע כי:
קיום בתום לב
בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
עקרון תום הלב מחייב הגינות ויושר במשא ומתן החוזי. החוק אינו דורש שהצדדים יהיו מלאכים זה לזה . אך החוק דורש כי הצדדים לא יהיו זאבים זה לזה. דרישתו של החוק היא, כי אדם לאדם –אדם….."
השופט אהרון ברק ד"נ 22/82 בית יולס נ' רביב.
לסיכום אומר כי עקרון תום הלב דורש מהצדדים לחוזה לנהוג ביושר ובהגינות איש עם רעהו לא להסתיר מידע איש מרעהו אשר עלול להכשיל את ההתקשרות , מידע כזה שיוסתר הינו פגיעה בעקרון תום הלב והינו הפרת יסוד של החוזה.
הפרת חוזה, סעדים ותרופות
כפי שנכתב רבות, חוזה אומר לשקף את רצונם האוטונומי של הצדדים והסכמותיהם ונותן להם תוקף משפטי מחייב.במידה ותופר ההתחייבות ע"י מי מהצדדים , זכאי הצד אשר זכותו הופרה לסעדים ולתרופות אשר חלקם מקורם בחוזה וחלקם מופיעים בחוק.
הסעדים מחולקים לשלושה קבוצות:
- סעד האכיפה – הצד אשר זכותו הופרה רשאי לפנות לבית משפט ולדרוש את אכיפת החוזה באם היא אפשרית.
- ביטול חוזה והשבה – צד אשר זכותו הופרה , רשאי לפנות לבית משפט ולבקש כי יבוטל החוזה לאלתר ותעשה השבה של המצב לקדמותו. בהמ"ש אינו ממהר לבטל חוזים אלא רק במידה ואכן הייתה הפרה יסודית , ביטול חוזה מותנה ע"פ רוב במתן אפשרות לצד השני לקיים את התחייבויותיו ע"פ החוזה בטרם הוא יבוטל.
- פיצויים – הפר צד מן הצדדים את חלקו בהתחייבות , וגרם לצד השני נזק , רשאי הצד הניזוק לפנות לבית המשפט ולבקש כי יפוצה ע"י הצד המפר והמזיק.בחוזים רבים קיים סעיף מיוחד לסעדים ולתרופות אשר מייצר מנגנון אשר מוכר ע"י הצדדים ומשמש , מנגנון בקרה מוסכם לפיצויים אשר יפסקו לצד הנפגע במידה והצד השני יגרום לו עוול (לדוגמא לא ייפנה דירה עד מועד מסוים , המנגנון – ישלם על כל יום איחור 50$). כמובן באם אחד הצדדים מסרב לשלם את סעיף הפיצוי למפר , ישנה תמיד הדרך לפנות לביהמ"ש.
ראה:
חוק החוזים חלק כללי
חוק החוזים תרופות