פגיעה בפרטיות

המהפכה הדיגיטלית אפשרה לכל אחד מאיתנו גישה מיידית למידע, יכולת לשתף ולהביע דעה, ולתקשר בצורה חופשית. אך במקביל, היא הביאה איתה גם את אחד מהאתגרים המשפטיים הגדולים ביותר של העידן המודרני – פגיעה בפרטיות.

היום, כשהמכשיר הסלולרי בכיס יכול לתעד, לשדר, ולפרסם בלחיצת כפתור – הגבול שבין מה מותר ומה אסור הולך ומטשטש. מה שנתפס בעיני אחד כ"שיתוף תמים" או "חופש ביטוי" – עשוי להתברר כפגיעה חמורה בפרטיות בעיני הדין. בדיוק במקרים כאלה חשוב להכיר את הזכויות החוקיות שלך – ולדעת שיש מה לעשות.

מהי פגיעה בפרטיות?

פגיעה בפרטיות מוגדרת בחוק כפרסום, שימוש, צילום, תיעוד או חדירה למרחב האישי של אדם – ללא רשותו, ובניגוד לרצונו, תוך הפרה של הציפייה הסבירה לפרטיות. הפגיעה יכולה להיעשות על ידי אדם פרטי, מוסד, מעסיק, גוף ציבורי או עסק.

החוק המרכזי בנושא הוא חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אשר קובע רשימה סגורה של פעולות שנחשבות לפגיעה אסורה בפרטיות – לרבות:

• צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, ללא הסכמתו.
• פרסום תצלומו או פרטיו האישיים בלי רשות.
• שימוש במייל, במסרונים, או בהודעות פרטיות של אדם – בלי הסכמה.
• חדירה לחומר מחשב של אדם או צפייה בתכתובות פרטיות.
• איסוף, שמירה או פרסום מידע רפואי, כלכלי או משפחתי ללא היתר.
• פרסום ענייניו האישיים של אדם כשהם עלולים להשפילו או לבזותו.

החוק המלא באתר נבו / הכנסת

מה ההבדל בין פגיעה בפרטיות לבין לשון הרע?

אמנם לעיתים יש חפיפה – אך מדובר בשני תחומים משפטיים נפרדים:

למשל, פרסום תמונה אינטימית מבלי ללעוג – עלול להיחשב פגיעה בפרטיות גם אם אין לשון הרע.

מתי ניתן להגיש תביעה על פגיעה בפרטיות?

התנאים המרכזיים הם:

1. קיומה של ציפייה סבירה לפרטיות – לדוגמה, בבית, במשרד, בצ'אט פרטי או בקבוצת וואטסאפ סגורה.
2. פעולה שנעשית ללא הסכמה – צילום, פרסום, שימוש או חדירה.
3. נזק מוכח או עוולה חמורה כשלעצמה – פגיעה בפרטיות יכולה להיות עילה לתביעה גם ללא צורך בהוכחת נזק, ובמקרים מסוימים אף להוביל לתביעת פיצויים של עשרות אלפי שקלים.

בפסיקה הישראלית כבר נקבע כי גם שיתוף של צילום מסך מתוך שיחה פרטית בקבוצה ציבורית, צילומי מצלמות אבטחה, או פרסום מידע אישי רפואי – עשויים להיחשב לפגיעה אסורה.

דוגמאות רלוונטיות מהחיים (ללא מקרים מומצאים)

נכון לכתיבת שורות אלו, בתי המשפט בישראל דנו במגוון תביעות מסוג זה:

• עובדים שתועדו ללא ידיעתם במקום העבודה.
• בני זוג לשעבר שפרסמו מידע אישי.
• פרסום ברשת של מידע בניגוד לחוק הספאם.
• גופים שאגרו מידע אישי על לקוחות ללא יידוע ואישור.

הדין הישראלי הולך ומחמיר עם גופים שמבצעים פעולות מעקב, איסוף מידע או פרסום – ללא בסיס חוקי מוצק וללא הסכמה מודעת.

האם תמיד צריך להגיש תביעה?

לא תמיד. בחלק מהמקרים, פנייה רשמית באמצעות מכתב התראה משפטי עשויה להספיק לצורך הסרה של התוכן או התנצלות. עם זאת, כאשר מדובר בפגיעה חמורה, פרסום רחב או נזק ממשי – תביעה אזרחית לבית המשפט היא הכלי המתאים.

בתביעה ניתן לדרוש:

• הסרת תוכן מיידית.
• צו מניעה.
• פיצויים – גם ללא הוכחת נזק, עד סכום של 50,000 ש"ח, ולעיתים אף יותר אם יש הוכחת נזק בפועל או כוונה לפגוע.

פגיעה בפרטיות בעידן הרשת – לא עניין של מה בכך

השיח הציבורי הפך לחופשי יותר – אך גם פגיע יותר. רבים אינם מודעים לכך שמהלך שנראה "פשוט", כמו צילום באירוע, שליחת מייל בקבוצת תפוצה או שיתוף פוסט אישי – עלול להיחשב כעבירה אזרחית או פלילית.

לכן חשוב לדעת: העובדה שמשהו קורה ברשת – אינה פוטרת מאחריות. הרשת היא מרחב משפטי לכל דבר, ולכל אדם יש זכות לפרטיות, כבוד וניהול חיו האישיים – גם בפיד הפייסבוק או בסטורי באינסטגרם.

עורך הדין איתי ליבנה – כשאתה מרגיש שנחצו הגבולות

פגיעה בפרטיות היא לא רק עניין משפטי – היא לעיתים קרובות חוויה רגשית מטלטלת, שגורמת לבושה, חוסר אונים ופגיעה בתחושת הביטחון. בדיוק בנקודה הזו נכנס לתמונה עו"ד איתי ליבנה – עם שילוב ייחודי של ניסיון, רגישות ואכפתיות.

איתי ליבנה – משרד עורכי דין, הממוקם במודיעין, מתנהל מתוך תפיסת עולם ברורה: האדם במרכז, והצדק ככלי עבודה יומיומי. כל תיק זוכה ליחס אישי, מקצועי ומעמיק, מתוך מחויבות לאמת, לאיזון ולפעולה מדויקת.

כשהגבול בין הציבורי לפרטי מיטשטש – איתי ליבנה כאן כדי להחזיר אותו למקומו.אם נפגעת – לא צריך לשתוק. צריך לפעול.

פנה אל המשרד לייעוץ דיסקרטי, מהיר ומקצועי – ותן לעצמך את הגב שמגיע לך.